בעשור האחרון שוק בוני המכונות בישראל עומד בפני שינוי מהותי. מצד אחד, השקעות ענק כמו מפעל השבבים של אינטל בקריית גת בהיקף של 25 מיליארד דולר או מרכזי הדאטה החדשים של NVIDIA, דורשים רמות דיוק, אוטומציה ובקרה חסרות תקדים.
מצד שני, מאות מפעלים קטנים ובינוניים – במיוחד בתחומי המזון, הפלסטיק והבנייה – עדיין עובדים במודלים מיושנים, עם סימולציות נקודתיות ובדיקות אבטחת איכות שמתרחשות מאוחר מדי בתהליך.
כאן נכנסת לתמונה גישת Intelligent Performance Engineering (IPE) של SIEMENS.
המודל מבוסס על שלושה נדבכים מרכזיים:
- Multiphysics Simulation – ניתוח חום, עומסים, רעידות ושדות אלקטרומגנטיים בו־זמנית, כבר בשלב התכנון הראשוני.
- Integrated Design & Simulation – תכנון אינטגרטיבי מבוסס ענן שבו Digital Twin אחד משמש את כל צוותי ההנדסה, מהמעצב ועד לאינטגרטור.
- Closed-Loop Validation – החזרת נתוני שימוש אמיתיים מהשטח למודל התכנוני, כדי לשפר את הביצועים במחזורי החיים הבאים.
למה זה קריטי לישראל?
כי במציאות שבה כל לקוח דורש התאמה אישית, וכל שוק מונע בידי תחרות עולמית, אי אפשר להרשות לעצמנו תהליכי פיתוח ארוכים, יקרים ומנותקים מהשטח. היכולת של מפעלים מקומיים להטמיע מתודולוגיות דיגיטליות – בדיוק כפי שסטארט-אפ כמו IntSite מכניס בינה מלאכותית למנופי ענק – היא שתכריע אם נמשיך להיות “Start-up Nation” או שנפגר אחרי אירופה וארה”ב.
במקביל, קיימות הופכת לכלי תחרותי בפני עצמו. חברות כמו UBQ Materials מפתחות חומרי גלם ממוחזרים ברמה תעשייתית, והן זקוקות למכונות שמסוגלות להתמודד עם תכונות חומרים לא סטנדרטיים. כאן נכנס היתרון של Multiphysics Simulation ושל Digital Twin – הם מאפשרים לתכנן מראש מכונות שיכולות לעבד חומרים מורכבים ולחסוך ניסוי וטעייה יקר.
דעה אישית
ישראל נוטה להצטיין בחדשנות נקודתית – סטארט-אפ עם אלגוריתם ייחודי, מערכת רובוטית פורצת דרך – אך מתקשה בהטמעת מתודולוגיות רוחביות בתעשייה המסורתית. המהלך הבא חייב להיות חיבור בין עולם הסטארט-אפים לבין יצרני המכונות המקומיים, באמצעות אימוץ מתודולוגיות כמו Intelligent Performance Engineering.
אם נצליח, בוני המכונות הישראליים לא רק יעמדו בקצב השוק העולמי – הם יכתיבו אותו.
